בתם הבכורה של ליבנת ואביב. נולדה ביום י"ד בכסלו תשס"ה (27.11.2004) בבית החולים קפלן בעיר רחובות. אחות ליונתן ויפתח.
רותם גדלה והתחנכה בקיבוץ כפר עזה בנגב המערבי. השתייכה לקבוצת "חרצית". ילדה יפת תואר, חכמה, עצמאית ומוכשרת מאוד. בת מסורה להוריה, אחות בכורה ומגוננת לאחיה. אהבה ללמוד והצטיינה בלימודיה בבית הספר. במשך שנים התמידה בלימודי בלט קלאסי ומחול מודרני, הדורשים חוסן גופני, שגרת אימונים ודיוק. הייתה שאפתנית, חדורת מטרה, ידעה בדיוק מה היא רוצה, ובחריצות פעלה כדי להשיג כל יעד ולממש כל חלום. נחושה להיות הכי טובה בכל מה שבחרה לעשות.
בצד הפעלתנות וההחלטיות, בלטה כנערה רגישה, מכילה ואמפתית. השרתה תמיד אווירה נעימה בסביבתה בעזרת חוש הומור מפותח, שנינות קולחת וחיוך רחב שהביע רוך וטוב לב. בזכות תכונות אלה, שאפיינו אותה, טיפלה במסירות ובאהבה בפעוטות ובילדי הגן במוסדות החינוך של הקיבוץ.
כבת להורים יצירתיים, אם שעסקה באומנות ובמלאכות יד, ואב שפיסל וצילם, למדה רותם לתפור, ובשעות הפנאי תפרה לעצמה בסבלנות שמלות ובגדי ים. הצטיינה באפייה, ונהגה להכין עוגות מעוצבות ומרהיבות לכל אירוע משפחתי. "היא אפתה עוגות מהממות בתשוקה ענקית", סיפרה דודתה.
רותם אהבה לבלות עם משפחתה ועם חברותיה ולפנק אותם במאכלים שבישלה. הייתה חברת אמת – נאמנה לחברותיה, קשובה להן, מייעצת ומגוננת. סיפרה חברתה: "היא הייתה חברה מצחיקה, קלילה וזורמת. תמיד היה כיף לדבר איתה ולהיות בחברתה."
מכריה סיפרו שנהנתה לצאת ל"שופינג" ולמסעדות ולהתלבש באופן אסתטי ומוקפד, וחלמה לטייל בכל העולם, להכיר אנשים ומקומות חדשים ולצבור חוויות מעניינות.
התגייסה לצה"ל ב-27.3.2023. לאחר הטירונות שובצה לבקשתה לקורס מפקדות כיתה (מ"כיות), שהתקיים במערך הכשרת הטירונות "מגל" בבסיס צריפין. בתחילת הקורס התמודדה באומץ עם הגעגועים לבית ולמשפחה, ועם אתגרי הקורס התובעני. במשך הזמן התחברה עם חיילות אחרות בקורס, שסייעו לה והקלו עליה, עד שהרגישה שמצאה את מקומה. סיפרה חברתה לקורס: "רותם הייתה חיילת חברותית, חייכנית, שאהבה בצבא את השטח, את המטווחים. אהובה על המפקדים והחיילות, ומאוד מוכרת בפלוגה עצמה".
בתום הקורס שירתה כמ"כית טירונים בבסיס ההדרכה של חיל הקשר והתקשוב (בה"ד 7) בקריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון, המכונה "עיר הבה"דים". לשמחתה, חלק מהחברות שהכירה בקורס מ"כיות שובצו באותו בסיס יחד עימה. סיפרה מפקדת פלוגת "ארבל" בבה"ד 7: "רותם רצתה יותר מכול להיות מ"כית, לעבוד עם אנשים, ולהדריך בבה"ד 7, וכך היה. היא נכנסה ללב של כולנו במהרה, מהרגע הראשון שהגיעה".
רותם פיקדה על שני מחזורי טירונים במסירות, בגישה החיובית שאפיינה אותה, תוך התגברות על כל אתגר. שימשה עוגן לסגל שעימה והרגישה בעלת ערך. "כיוונה גבוה" בצבא, ומפקדיה הכירו בכך. מהר מאוד סומנה כראויה לצאת לקורס פיקוד ולקורס קצינות. בהמשך התבקשה להיות מפקדת בקורס מ"כים. היא התרגשה לגלות שהיא "מאותרת", וכך תוכל לממש את שאיפתה להיות מפקדת וקצינה.
סיפר מפקד בסיס ההדרכה של חיל הקשר והתקשוב: "כמפקדת כיתת טירונות בבה"ד, רותם מילאה את תפקידה באחריות רבה ויכולת התמודדות עם כל אתגר ומשימה. מי שהכיר אותה מספר שזכה ממנה לחברוּת אמת, למקצועיות בלתי מתפשרת ואיתנוּת, ומעל הכול חיוכה הגדול המשרה טוב ורוגע על כל סובביה".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
רותם שהתה באותה שבת בביתה בקיבוץ כפר עזה, המרוחק שלושה קילומטרים מהגבול. לקיבוץ חדרו עשרות רבות של מחבלים מכמה פרצות בגדר הגבול. כיתת הכוננות של הקיבוץ יצאה לקראת המחבלים לנהל איתם קרבות בכמה מוקדים, ואליה הצטרפו כוחות צה"ל, שגם פינו את תושבי הקיבוץ מבתיהם. בלילה השני שלאחר מתקפת הטרור הדפו הכוחות ניסיון לבצע מתקפה נוספת על הקיבוץ כשחיסלו מחבלים שחצו את הגבול.
ביום שלישי בצוהריים, 10 באוקטובר, צוותי זיהוי החללים מצאו את רותם, הוריה ושני אחיה ההרוגים, מחובקים במיטה בממ"ד שבביתם.
רב-טוראי רותם קוץ נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת שמונה-עשרה וחצי בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין בגן יבנה לצד הוריה ושני אחיה.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.
ספדו הסבים תמר ובני קוץ: "נכדה אהובה שלנו, כל כך מוכשרת בתחומים רבים. פרח שנקטף באכזריות יחד עם משפחתה. נזכור אותה לעד".
ספדה בת דודתה, אביב: "רותם, היית יותר מבת דודה, היית אחותי השנייה, הנפש שלי, מי שתמיד הייתי שמחה בחברתה. אני ריקה מתוכן, ריקה מרגשות, מנסה להיזכר בך, בקול שלך, בצחוק המתגלגל, במי שהיית ומה היית עושה במקומי. מנסה להיזכר בחוויות שלנו יחד וכמה הצחקנו את כולם. ואיך כל פעם כשנכנסנו למקום חדש, היו יודעים, הינה רותם ואביב. כמה הייתי משלמת בשביל עוד רגע אחרון איתך. או אפילו הקלטה או סרטון שלך צוחקת איתי על דברים שרק אנחנו היינו מבינות. תשמרי עלינו מלמעלה, רותם שלי."
ספדה מאיה: "רותם המתוקה, נקטפת בתחילת דרכך. הבאת כל כך הרבה אור ואושר בחייך ותישארי בלבבות רבים לעד. חסרים לנו גם אבא ואימא ואחייך, משפחה אוהבת שנגעה בכולנו. הדמעות חונקות".
ספדה ניקול: "רותם היקרה, היית בשבילי יותר ממפקדת. את היית הבן אדם הראשון שהכרתי בצבא. היית בשבילי ממש כמו אימא. את בן אדם מדהים עם לב ענק. אני ממש שמחה שהיה לי הכבוד להכיר אותך. לקחתי ואמשיך לקחת ממך השראה ודוגמה. אני אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך".
ספד תומר: "היית לנו מפקדת מדהימה, דואגת, אחראית וקשובה. מבין הבולטות בכל הבה"ד. מאז אותה שבת ארורה לא היה יום אחד שלא היית במחשבותיי".
משפחתה המורחבת של רותם החליטה לציין את יום הולדתה התשע-עשרה, שחל בסוף נובמבר, בפעולת התנדבות בבית החולים קפלן שבו נולדה. בני המשפחה חילקו עוגיות "קאפקייקס" מקושטות ליולדות, שעליהן התווית: "ב-27.11.04 נולדה רותם קוץ בביה"ח קפלן לליבנת ואביב. רותם אהבה לאפות, לעצב ולהוסיף יופי לחיים. ב-7.10.23 נרצחה רותם יחד עם כל המשפחה בקיבוץ כפר עזה. היום, ביום הולדתה ה-19, רצינו לתת לך משהו מתוק ויפה כמו שרותם שלנו אהבה". המשפחה, ואיתם חברות של רותם ואף המיילדת שלה, עברו בין החדרים והציעו ליולדות לבחור עבור התינוקות את השם רותם.
הפרויקט "כנפיים של בובה", מיצב קיימוּת קהילתי לזכר משפחת קוץ, קם בעקבות המיצב המקורי, הכולל כנפיים שעליהן מודבקים שברי צעצועים ישנים, שאותו יזמה אימה של רותם, ליבנת, ביולי 2023, כסמל לרצון להעניק כנפיים ומעוף לקהילות בעוטף עזה. כתבה דודתה של רותם: "בדיעבד, הכנפיים בקיבוץ מסמלות את משפחת קוץ – ליבנת, אביב, רותם, יונתן ויפתח ז"ל: משפחה שמחה ומאושרת, בה כל אחד האיר את דרכו בצבע וגוון אחר, ובחייהם ובמותם לא נפרדו. ברגע אחד נעלמו מעולמנו, אך נפשם ורוחם לא ייעלמו לעולם מליבנו". פרטים על המיזם בכתובת: www.livnatswings.org.
תצוגת מפה